פסק-דין בתיק ת"א 26344-03-10

לפני תביעה שעניינה גניבה נטענת ממעביד.

רקע כללי וטענות הצדדים -

1. הנתבע, מר רון טמיר (להלן: " הנתבע"), היה בזמנים הרלבנטיים עובד של שתי התובעות (להלן: " התובעות"), ביחידת מערכות המידע - מחשוב ותקשוב. הנתבע החל את עבודתו בשנת 2001 והחל משנת 2006 החל לשמש כאחראי להתקנת ואחזקת ציוד ותוכנות ברשת המחשבים של בתי הזיקוק באשדוד (בז"א) - ובין היתר היה אחראי על ריכוז הדרישות לרכש חומרה ותוכנה.
2. התובעות טוענות כי התברר להן שהנתבע גנב ציוד מחשוב שלא כדין באופן שספקים שונים של התובעות סיפקו לתובעות בפועל ציוד ששונה מהציוד שמופיע בתעודות המשלוח הרלבנטיות, ולאחר מכן היה הנתבע מוכר את אותו ציוד לעובדים נוספים של התובעות ולצדדי ג'. התובעות דורשות שהנתבע יפצה אותן בגין נזקי מעשי הגניבה, בסך 500,000 ש"ח.
3. הנתבע מכחיש את הטענות המיוחסות לו, מכחיש את ביצוע הגניבה, מכחיש את גובה הנזק הנטען ומעלה שורה של טענות נוספות כלפי התובעות והתנהלותן.

מסכת הראיות -

4. מטעם התובעות העידו מר משה סבג (שהיה בעת הרלבנטית סמנכ"ל אגף טכנולוגיית מידע, להלן: " סבג", לגבי תצהירו ת/1); מר ישראל קלפר (מנהל משאבי אנוש דאז, להלן: " קלפר", לגבי תצהירו ת/2) ואבי אופן (קב"ט התובעות, להלן: " אופן" לגבי תצהירו ת/3).
5. מטעם ההגנה נשמעה עדותו של הנתבע בלבד (לגבי תצהירו נ/1).
6. בנוסף, הוגשו לעיוני ראיות נוספות, לרבות תמלילים של שיחות שנוהלו בין הצדדים ובין גורמים נוספים ודיסק שמתעד אחת הפגישות בין הצדדים.

דיון והכרעה -

7. לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל, שכן שוכנעתי שהנתבע אכן ביצע את המעשים המיוחסים לו.
8. אני מודעת לכך שקביעה זו הינה קביעה קשה מבחינתו של הנתבע, המשמעות של הדברים עשויה אף להשליך על הליכים נוספים רלבנטיים ובוודאי שעל התביעה שמתבררת בין הצדדים בביה"ד האזורי לעבודה בעקבות פיטוריו של הנתבע. יחד עם זאת, ממכלול הראיות שיפורט להלן, עולה שהנתבע אכן נטל שלא כדין לידו ציוד של הנתבעות, מעל באמונן והפר את חובותיו כלפיהן - והכל, הרבה מעבר לרף ההוכחה האזרחי. אפרט להלן את המארג הראייתי אשר בבסיס מסקנתי.
9. ראשית, שלושת העדים מטעם התובעות העידו כי הנתבע התוודה באוזניהם לגבי הגניבה, הסביר את "מנגנון הפעולה", התנצל על מעשיו, ביקש לנסות ולהגיע להסדר באשר לאופן עזיבתו וגורל פיצויי הפיטורין - ועדותם של שלושת העדים הותירה רושם מהימן ביותר.
10. סבג הצהיר והעיד (בעמ' 8, שורות 23-30) כי כמה ימים לפני יום 21/2/2010 הגיע אליו מידע בדוא"ל לפיו הנתבע הנתבע מנצל לרעה את תפקידו וגונב ציוד מהנתבעות. ממשיך ומסביר סבג כי בעודו מתלבט כיצד לברר את המידע - ביום 21/2/2010, פנה אליו הנתבע והתוודה על כך שהוא ביצע את הגניבות והביע את התנצלותו. סבג מסביר כי מיד לאחר שהחל הנתבע לספר על מעשיו, ולאור חשיבות הדברים, הוא ביקש ממנו לעצור ולהמשיך את השיחה בנוכחות אנשים נוספים. או אז פנו שניהם (סבג והנתבע) למשרדו של קלפר ולשם זומן אף מבקר התובעות, מר זאב פריי (להלן: " פריי"). בנוכחות שלושתם (סבג, קלפר ופריי) סיפר שוב הנתבע על הגניבות שביצע והסביר שהדברים בוצעו על רקע של מצוקה כלכלית. במעמד אותה פגישה התבקש הנתבע להעלות את הדברים על הכתב - והוא כתב בכתב ידו תרשומת (להלן: " ההודאה הראשונה" - נספח 2 לתצהיר ת/1), אשר תוכנה להלן:

"בהמשך לשיחה ביני לבין משה סבג, ישראל קלפר וזאב פריי להלן סיכום הדברים:

במהלך שנת 2009 ותחילת 2010 לקחתי 10 מחשבים חדשים ששייכים לבית הזיקוק ומכרתי אותם למספר אנשים בבית הזיקוק במחירים שנעו בין 1000-1300 ש"ח ליחידה. ..."

בהמשך מופיעים שמות של 6 עובדים וליד כל אחד מספר המחשבים שקנה, ובסוף:

"מבקש לציין שמכירת הציוד נעשתה עקב מצוקה כלכלית שנקלעתי אליה,

רון טמיר".